הערב בשעה 20:00 תתארח מכבי במונאקו במסגרת המחזור ה-18 של היורוליג, המחזור הפותח של הסיבוב השני, מה שפותח את המחצית השנייה של העונה הסדירה. לכן, התכנס צוות הופס כדורסל אירופי כדי להציג את נבחרי חצי העונה שלנו, בצירוף סקר על כל אחד מהפרסים המחולקים כאן כדי להתחשב בדעת הקהל. נפתח עם הצגת הטבלה, נעבור אל כמה תופעות העונה ונסיים בתארים שאנו מחלקים היום.

איתנו בצוות היום – דרור פישר, אהרון שדה ועמיחי קטן.

הטבלה:

תופעות העונה:

הדומיננטיות של ברצלונה וריאל – ברצלונה פתחו את העונה עם 6 ניצחונות רצופים וסיימו את הסיבוב הראשון עם לא פחות מ-9 ניצחונות רצופות שמעניקים להם את הסיבוב הראשון הטוב ביותר בתולדות היורוליג. ריאל רשמו רצף של 6 ניצחונות בשיא, אבל הפסידו רק במשחקי חוץ לאולימפיאקוס, קאזאן וברצלונה ונראה ששוב הספרדיות שולטות.

הצפיפות בתחתית – מרכז הטבלה – בין המקום ה-6 למקום ה-16 מפרידים 4 משחקים בלבד שהופכים לפער של משחק אחד בלבד במקומות 10-16. כל אחת מהמדורגות הנמוכות יכולה לתת ריצה שתכניס אותה למאבקים, וזה כולל אפילו את מכבי שהמומנטום שלה יכול להתהפך פתאום.

רצף ההפסדים של מכבי – הערב מכבי עלולה להשוות את הרצף הגרוע ביותר של המועדון אי פעם באירופה, וזה אחרי פתיחה טובה. הלו"ז של מכבי בחודש הקרוב יחסית נוח יותר, וזו ההזדמנות של כל הגורמים המעורבים להחזיר את הקבוצה לעניינים לפני שעוד עונה תלך לאיבוד.

תארים אישיים:

חמישייה שנייה:

דרור: ג'ורדן לויד (זניט), סשה וזנקוב (אולימפיאקוס), שאבון שילדס (מילאנו), גרשון יאבוסלה (ריאל מדריד), יאן וסלי (פנרבחצ'ה).

אהרון: ג'ורדן לויד (זניט), וויל קלייבורן (צסק"א מוסקבה), מריו הזוניה (קאזאן), גרשון יאבוסלה (ריאל מדריד), יאן וסלי (פנרבחצ'ה).

עמיחי: ג'ורדן לויד (זניט), שיין לארקין (אנדולו אפס), דארון הילארד (באיירן מינכן), גרשון יבוסלה (ריאל מדריד), אנטה זיזיץ' (מכבי תל-אביב).

חמישייה ראשונה:

דרור: אלי אוקובו (וילרבאן), טיילר דורסי (אולימפיאקוס), מריו הזוניה (קאזאן), ניקולה מירוטיץ' (ברצלונה), וולטר טבארס (ריאל מדריד).

אהרון: שיין לארקין (אנדולו אפס), לורנזו בראון (קאזאן), סשה וזנקוב (אולימפיאקוס), ניקולה מירוטיץ' (ברצלונה), וולטר טבארס (ריאל מדריד).

עמיחי: אלי אוקובו (וילרבאן), סשה וזנקוב (אולימפיאקוס), וויל קלייבורן (צסק"א מוסקבה), ניקולה מירוטיץ' (ברצלונה), וולטר טבארס (ריאל מדריד).

MVP:

דרור: ניקולה מירוטיץ' (ברצלונה) – השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה ואחת הבחירות הכי קלות כאן. מצד אחד, זה לא בעיה לקחת קבוצה שיש בה שמות כמו ניק קלאת'יס, ברנדון דיוויס, קורי היגינס וסרטאץ' שאנלי לפסגת היורוליג, אבל מירוטיץ' מוכיח עונה נוספת שהוא פשוט מעל הליגה. הוא יכול לקלוע מתי שהוא רוצה, להפוך משחקים לבד (אלא אם מגיעים למאני טיים ואז הנטל עובר למישהו אחר) והיכולת שלו לקלוע שלשות באחוזים מצויינים (כמעט 2 למשחק ב-48.5%) תורמת למארג הקבוצתי ששאראס בונה בקטלוניה. כפי שזה נראה כרגע, יש מעט מאוד קבוצות שמסוגלות לנצח את ברצלונה וכמעט בכל פעם היא מוכיחה שהיא ווינרית, כמו במשחק האחרון מול קאזאן. הקריפטונייט שיכול להרוס לברצלונה עוד הופעה בפיינל פור העונה זה רק הקהל הצהוב של מכבי.

אהרון: ניקולה מירוטיץ' (ברצלונה) – השחקן הכי טוב של הקבוצה הכי טובה והשחקן שמחזיק במדד המשוקלל הטוב ביותר.

עמיחי: וולטר טבארס (ריאל מדריד) – ההתלבטות כאן היא בין שחקן ההתקפה הטוב ביותר של קבוצת ההתקפה הטובה ביותר ובין שחקן ההגנה הטוב ביותר של קבוצת ההגנה הטובה ביותר. מירוטיץ' בברצלונה מוקף בשחקני התקפה איכותיים – קלאת'ס, דיוויס, היגינס ועוד הרבה, ואילו טבארס בריאל מוביל חבורה עם פחות כישרון ופחות יכולות הגנתיות כמעט אל אותו מקום. גם בצד ההתקפי מדובר בשחקן שקולע כמעט 13 נקודות למשחק ומוביל את הליגה באחוז אפקטיבי בלי לקלוע שלשות בכלל.

שחקן ההגנה:

דרור: וולטר טבארס (ריאל מדריד) – מספיק לראות משחק אחד של ריאל מדריד כדי להבין למה הוא שחקן ההגנה של העונה. יש שחקנים שהולכים עליהם לסל למרות שהם גבוהים, ויש את טבארס. הענק מאיי ורדה פשוט מטריה אווירית ומוביל את הליגה עם 1.9 חסימות למשחק. הוא משלב את זה ביחד עם קצת יותר מחטיפה אחת בממוצע, וכל זה מגובה של 2.21 מ'. המדד הגבוה שלו, 19.2, הוא הכי גבוה בקבוצה בזכות ההגנה, והוא אחת הסיבות המרכזיות לעובדה שריאל מדריד במקום השני.

אהרון: וולטר טבארס (ריאל מדריד) – הפער בינו ובין האחרים גדול מדי.

עמיחי: וולטר טבארס (ריאל מדריד) – עם רייטינג הגנתי של 94.5, כשהבא בתור זה ניקולו מלי עם 98.5, מלך החסימות כפי שכבר ציינו וקשה למצוא מועמדים אחרים.

שחקן שישי:

דרור: ג'ורדן לויד (זניט) – בעונה שעברה, קווין פאנגוס הוליך את זניט למקום השמיני והמפתיע ולמרחק כמה דקות טובות מפיינל פור היסטורי אחרי שמתחה את ברצלונה עד למשחק חמישי. צ'אבי פסקוואל נותן הרבה כוח לרכז שלו, וכשפאנגוס עזב לחמם את הספסל של קליבלנד ב-NBA, הגיע ג'ורדן לויד מהכוכב האדום והשתלט על מקומו. הוא אמנם לא לבד בסיפור בכל הסינדרלה שנקראת זניט, אבל הוא האיש המרכזי שעליו נשענת הקבוצה. 13.8 נקודות (היחיד בקבוצה עם ממוצע דו ספרתי), קצת יותר מ-50 אחוזים ל-2 וקצת מתחת ל-40% לשלוש. הוא מוביל את זניט למקום שמבטיח יתרון ביתיות בפלייאוף ונראה שיש עתיד יפה מאוד לפניו. בסוף הוא לא ייזכר רק בתור הבחור ההוא מהתמונה האגדית של קוואי לאונרד במשחק מספר 7 מול פילי ולא בתור זה שמחקה את סטף קרי באימונים של טורונטו, אלא בזכות הכדורסל האיכותי והיעיל שהוא מציג בכל עונה ביורוליג. נקודה אנקדוטלית: יכול מאוד להיות שנראה בפלייאוף מפגש בין שני אקסים של הפועל אילת בתור הרכזים הראשונים של הקבוצות שלהם – פיירה הנרי בפנרבחצ'ה ולויד מזניט.

אהרון: טיבור פלייס (אנדולו אפס) – פלייס אמנם פתח בחמישייה בחלק מהמשחקים, אבל הוא שישי בדקות משחק באנדולו עם מעט יותר מ-18 דקות ומעמיד ממוצע של 11.2 נקודות, 4.5 ריבאונדים ומדד משוקלל של 12.8.

עמיחי: אייזאה כנען (קאזאן) – פתח בחמישייה רק פעמיים העונה, אבל זה לא מונע ממנו להיות מניה בטוחה בצד ההתקפי של קאזאן עם 14.8 נקודות למשחק באחוזים נהדרים, ובעיקר 47.3% מחוץ לקשת שהופכים אותו לאיום תמידי.

מאמן:

דרור: יורגוס ברצוקאס (אולימפיאקוס) – בעונה שעברה, האחרונה של ואסיליס ספאנוליס, אולימפיאקוס סיימה במאזן שלילי את העונה וסיימה במקום ה-12, רק אחד מעל מכבי ת"א. היוונים לא קיבלו את העניין והיו קולות שקראו לפטר את ברצוקאס, המאמן האגדי שהביא לקבוצה 2 אליפויות ברציפות בתחילת העשור הקודם. ההנהלה לא הקשיבה לאותם קולות ונתנה לברצוקאס את המושכות לאמן את אסופת השחקנים של אולימפיאקוס, שעל הנייר אמורה להיות אחת מאריות אירופה. הסיבוב הנוכחי הוכיח שההחלטה הייתה נכונה – טיילר דורסי, שנראה כבוי במכבי, התפוצץ ונראה מועמד לחמישיית העונה, סשה וזנקוב הבולגרי הפך לאימת אירופה מחוץ לקשת ותומאס ווקאפ נותן הרבה מאוד מנוחה לקוסטאס סלוקאס בעמדת הרכז. הפריחה של כולם לא מקרית, כמו שיעיד דורסי, ושיטת המשחק החופשית יותר של היווני נותנת את אותותיה. עדיין הוא צריך לפתור את הבעיה המנטלית במשחקי החוץ, אבל אין ספק שזאת קבוצה שמועמדת לרוץ חזק מאוד עד הסוף, כשאליפות זאת כבר לא מילה גסה.

אהרון: יורגוס ברצוקאס (אולימפיאקוס) – מעל כולם שאראס, פסקואל, פרסוביץ' וברצוקאס. אני הולך על האחרון גם בגלל שהקבוצה לא רק מנצחת היא קורעת. מכבי חוותה זאת ברבע הראשון המטורף שם, וכבר 3 שבועות ברצף שהיא מנצחת את ההפרש הגבוה למחזור ביורוליג. פשוט נהדר. זו קבוצה עם די אן איי, ולא סתם אלא בדיוק כזה שהיה פעם של מכבי

עמיחי: צ'אבי פסקואל (זניט) – פסקואל אימן ביורוליג 8 עונות מלאות בברצלונה, כשנתיים בפנאתנייקוס וכעת נמצא בעונתו השלישית בזניט, כשאת הראשונה הוא התחיל באמצע. למעט עונת 2020 שנקטעה באמצע, פסקואל הוביל את הקבוצות שלו לרבע הגמר בכל העונות שלו ביורוליג, והשיא הגיע העונה ובעונה שעברה בזניט. עכשיו קווין פאנגוס ב-NBA, אף אחד לא זוכר מי מהחמישייה קולע הכי הרבה (בילי בארון עם 10 נקודות בדיוק למשחק) ובלי שמות גדולים, זניט בדרך להמשיך לקבע את מעמדה בחצי העליון של היורוליג.